יום ראשון, 5 באוקטובר 2008

הקדמה



בחיבור זה אני מבקש להציג רעיונות חדשים להבנה דתית-מודרנית של התורה ולהתמודדות עם שאלות הזמן, על יסוד שלוש הנחות:
א. התורה נועדה לכלל עם ישראל, כאמור לקראת סופה, בחומש דברים, פרק כ"ט, פסוקים ט' וי': 
"אתם ניצבים היום כולכם לפני י-ה-ו-ה אלוהיכם, ראשיכם שבטכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל. טפכם ונשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך ועד שואב מימיך".

ב. התורה קבעה אורח חיים דתי של מצוות, אבל בחלקה הגדול היא תיאור הרקע לחיי המצוות ושל ההשלכות שלהן לעתיד. תיאור זה נועד לשכנע את קהל היעד המקורי של התורה, שעבורו אורח חיים זה היה זר וחדש.
ג. התורה ניתנה לפי המסורת לפני כ-3500 שנה ולא פחות מ-2500 לדעות מסויימות, כלומר דיברה אל אנשי העולם העתיק, בשפתם ובמושגיהם.
בהתאם, התורה היא ספר עתיק עם מסרים חינוכיים פשוטים וברורים לכל, שזיהויים עשוי לאפשר את "תרגומה" לשפתינו.
(להלן אתייחס לחמשת חלקי התורה- בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים- כ"חומשים".)

את החיבור חילקתי ל-25 "סוגיות" לפי נושאים. הראשונים הם על אירועים ואישים בסדר העוקב אחרי "העלילה" של התורה. באמצע הכנסתי את הסוגיה "השם הנכבד"- על עקרונות השימוש בשמות האל בתורה ותרומת השמות השונים להבנתה. הסוגיות שעוסקות במשה ניתנו ברצף.
הסוגיה "משנה תורה", משווה את חומש דברים לחומשים קודמים, בסיפורים ובמצוות, מחברת אותנו אל קבוצת סוגיות שעניינן במצוות: "שבתות ומועדים"- לפי חומש ויקרא ושתי סוגיות כלליות- "מצוות וחינוך" ו"מצוות וברית".
חמש סוגיות האחרונות עוסקות ב"דעות" התורה בנושאים מעוררי פולמוס. דעות אלו אינן מפורשות בתורה אך ניתן לזהותן בסיפוריה ובמצוותיה והן:
"גורל ובחירה חופשית", "בין ישראל לעמים", "קרבנות, מקדש ותפילה", "גלות וגאולה" ו"מלחמה ושלום". בסוגיות אלו הוספתי גם תיאור קצר של ההתפתחות הבתר-מקראית של ה"דעות".

כל סוגיה חולקה לסעיפים, שבכותרתם צוין מקום הנושא בתורה [פרק ופסוקים], למעט נושאים ממקומות מפוזרים. פסוקים וחלקי פסוקים שציטטתי, כתובים באותיות מודגשות עם ציון מקום דומה.
ה"סוגיות" והמסקנות שהוספתי להן, מבטאות את דעתי האישית והקורא מוזמן להגיב עליהן, ברוח המשנה במסכת "אבות":
"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן-חורין להיבטל ממנה".
(יש ב"סוגיות" גם משל פרשנים קודמים והשתדלתי לציינם במידה שהכרתי.) להבנתי, התורה מבקשת ללמדנו שאלוהים ברא אדם בעולם
"בצלם אלוהים" [בראשית פרק א' פסוק כ"ז] - עם יכולות ואחריות לנהל ולשפר את העולם.
בעקבות כישלון דורות ראשונים במשימה האלוהית, הופעלה תוכנית חלופית: האחריות צומצמה ליחידי סגולה- האבות, מהם נולד עם ישראל, שנועד, באמצעות המצוות, להיות לחברה לאומית מתוקנת- שוויונית ותומכת בחלש, בתקווה, שבעתיד הוא יהיה מופת חיקוי לשאר האנושות. העולם ישתכלל וישתפר תוך תיקון החברה האנושית וכך תושג כוונתו המקורית של הבורא.
היום, כ-3000 שנה אחרי נתינתה, הכוונה האלוהית של התורה רחוקה מלהתגשם. האמונה הישראלית-יהודית הייתה מודל לדתות המונותאיסטיות שפשטו ברחבי העולם, אבל במקום לפעול לתיקון המציאות, דתות אלו חברו לשלטון החילוני המדכא, הצדיקו את עוולותיו, בלמו התקדמות חברתית ומדעית והיו עילה לרבות מן המלחמות.
החברה המודרנית, שרוב היהודים רואים עצמם חלק ממנה, השתחררה מהדיכוי הדתי, אך זיכרונו הותיר בה גישה מסתייגת-עוינת לדתות בכלל, כולל הישראלית.
אני מקווה שהעיון ב"סוגיות" יסייע לקורא המודרני, דתי ופחות, להכיר ולהוקיר את התורה, למרות "עתיקותה" ולקבל אותה כנכס תרבותי וכמדריך לחיים.

                                                                           יצחק אלדרור

22. משנה תורה ותורה אחת

תגובה 1: